פסק-דין בתיק ת"א 4915-11-09

רקע ותמצית טענות הצדדים

1. התובע יליד 1.4.63, עותר לפיצוי בגין נזקי גוף אשר נגרמו לו, לטענתו, בעקבות תאונת דרכים בה היה מעורב ביום 20.2.07.

2. הנתבע היה הבעלים ו/או המחזיק ו/או המשתמש של הרכב הפוגע (להלן: "הרכב"). הנתבעת הינה חברת ביטוח אשר ביטחה את המשתמשים ברכב במועדים הרלוונטיים.

3. במסגרת התביעה טוען התובע, כי ביום 20.2.07 בסמוך לשעה 6:30 הוא נפגע בתאונת דרכים עת שחצה את הכביש כהולך רגל. לטענתו, כתוצאה מהפגיעה הוא עף קדימה למרחק של מספר מטרים ונחבט בכביש בעוצמה, בשל כך סבל מנזקי גוף קשים והועבר לבית חולים רמב"ם על ידי אמבולנס.

4. התובע נותח במחלקה הכירורגית הפלסטית ובמחלקה הכירורגית אורטופדית ואושפז עד ליום 4.3.07. התובע שוחרר עם המלצות להמשך טיפול ומעקב וחופשת מחלה. לטענתו, הוא המשיך לפקוד תדיר מרפאות טיפול בבית חולים רמב"ם. כן טוען, כי הומלץ לו על פיזיותראפיה וחופשות מחלה.

5. התאונה הוכרה כתאונת עבודה ולתובע נקבעו נכויות זמניות בשיעור של 100% מיום 20.2.07 ועד ליום 31.3.08 ובשיעור של 40% מיום 1.4.08 ועד ליום 31.12.08. החל מיום 1.1.09 נקבעה לתובע נכות צמיתה בשיעור 19%.

6. התובע טוען, כי עסקינן בתאונת דרכים כהגדרת המונח בחוק ועל הנתבעים לפצותו בגין נזקיו. לטענתו, בשל מצבו הוא היה זקוק לעזרה בביצוע פעולות היום יום במשך 24 שעות ביממה למשך תקופה ארוכה.

7. לטענתו, טרם התאונה הוא היה נהג מונית עצמאי ובשל פגיעתו נפגע כושר השתכרותו במשך תקופה ארוכה. התובע טוען, כי בשל מצבו, הוא נאלץ להעסיק נהגים שכירים דבר הכרוך בהוצאות. התובע הוסיף, כי נכותו התפקודית עולה על נכותו הרפואית. בנוסף  טוען, כי נגרמו ויגרמו לו הוצאות בגין קבלת טיפולים רפואיים, תרופות ונסיעות.

8. התובע עותר לפיצוי בגין הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד, הוצאות נסיעה לעבר ולעתיד, הפסד הכנסות לעבר ולעתיד, הפסד פנסיה ותנאים סוציאליים, עזרת צד ג' לעבר ולעתיד וכאב וסבל. 

9. הנתבעים מכחישים את נסיבות התאונה וקשר סיבתי בינה לבין נזקי התובע. כן מכחישים קיומו של קשר סיבתי בין הרכב נשוא התובענה לבין נזקי התובע. לטענתם, הנזקים הנטענים מוגזמים ומופרכים. הנתבעים טוענים, כי התובע החלים מהתאונה הנטענת ולא נותרה לו מגבלה כלשהי בעקבותיה.

10. הנתבעים ציינו, כי התאונה הוכרה כתאונת עבודה ולתובע שולמו דמי פגיעה ותגמולים בהתאם. לפיכך, מכל סכום שייפסק לתובע, ככל שייפסק, יש לנכות סכומים המגיעים לו על פי דין.

הראיות

11. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית ונחקר על האמור בתצהירו. בנוסף, הוגשו ראיות בכתב. הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

דיון ומסקנות

12. בדיון הוכחות אשר נערך ביום 14.2.12 הודיע בא כוח התובע, כי מוסכם בין הצדדים, כי התיק מתנהל לעניין הנזק. בא כוח הנתבעים הודיע, כי אינו כופר בטענה לפיה הרכב נשוא התובענה פגע בתובע אולם הוא כופר ביתר השאלות.

13. לפיכך, המחלוקת אשר נתגלעה בין הצדדים הינה באשר לנזקים אשר נגרמו לתובע בשל מעורבותו בתאונה נשוא התובענה ואחריות הנתבעים לפצותו בגין נזקים אלו.

14. לאחר שקילה ובחינה של מכלול טענות הצדדים והחומר המצוי לפניי מצאתי, כי דין התביעה להתקבל, כפי שיפורט.

שאלת האחריות

15. הנתבעים טוענים, כי מי שאחראית לפצות את התובע היא חברת הביטוח אשר ביטחה את רכבו הפרטי, בו עשה שימוש בטרם נפגע על ידי הרכב נשוא התובענה. התובע טוען, כי הטענה האמורה הועלתה בשלב ההוכחות ולא בא זכרה בכתב הטענות של הנתבעים או בישיבות שקדמו לכתב התביעה ועל כן דינה להדחות.